אחד המיתוסים הנפוצים בעולם הקריפטו הוא שארנק דיגיטלי מאפשר לבעליו לפעול באנונימיות מוחלטת. בפועל, מרבית רשתות הבלוקצ'יין אינן אנונימיות אלא פסאודו-אנונימיות: שמו של המשתמש אינו מופיע ליד כתובת הארנק, אך היסטוריית העסקאות נשמרת ברשת ציבורית, ולעיתים ניתן לקשר אותה לזהות ממשית.
עורך דין דורון לוי מסביר כי מבחינת רשות המסים, השאלה אינה רק מי מחזיק בארנק, אלא האם בוצעו בו פעולות שיצרו הכנסה או רווח החייבים בדיווח. בהתאם לעמדת הרשות, מטבע וירטואלי נחשב בדרך כלל ל"נכס" לצורכי מס. לכן מכירה, המרה למטבע אחר או שימוש בקריפטו לרכישת מוצר עשויים להיחשב אירוע מס.
הבלוקצ'יין משאיר עקבות שאינם נמחקים
כל עסקה ברשת ציבורית, כדוגמת ביטקוין או את'ריום, נרשמת בבלוקצ'יין וניתנת לצפייה. באמצעות מערכות חקירה ייעודיות ניתן לעקוב אחר מעבר הכספים בין כתובות, לזהות דפוסי פעילות, לקבץ מספר כתובות שככל הנראה נשלטות בידי אותו גורם ולבחון לאילו בורסות או שירותים הגיעו המטבעות.
דוח מבקר המדינה בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים תיאר שימוש בכלים המאפשרים איתור ארנקים, בחינת תכולתם ומעקב אחר נתיבי מטבעות קריפטוגרפיים. הדוח ציין גם שיתוף פעולה בין יחידת יהלום של רשות המסים לבין משטרת ישראל, לרבות גישה לתוכנות ייעודיות ותפיסה של ארנקים דיגיטליים במסגרת חקירות.
נקודת התורפה: המפגש בין הארנק לזהות האמיתית
כתובת ארנק עשויה להיראות אנונימית, אך ברגע שהמשתמש מבצע פעולה דרך בורסה מפוקחת, חברת מסחר, נותן שירות פיננסי או זירת המרה, בדרך כלל נוצרת נקודת חיבור בינו לבין הכתובת.
נותני שירותים במטבעות וירטואליים כפופים בישראל לחובות מכוח משטר איסור הלבנת הון, ובהן זיהוי לקוחות, ניהול רישומים ודיווח על פעולות מסוימות או בלתי רגילות. מידע זה אינו הופך כל פעילות לחשודה, אך הוא עשוי לסייע לרשויות האכיפה לקשור בין אדם מסוים לבין העברות שבוצעו בבלוקצ'יין.
גם המערכת הבנקאית היא נקודת חיבור משמעותית. כאשר כספים מועברים מחשבון בנק לבורסה, מתקבלים ממימוש קריפטו או משמשים לרכישות שאינן מתיישבות עם ההכנסה המדווחת, ניתן לבחון את הפער בין תנועות הכספים לבין הדוחות שהוגשו.
חקירות, מחשבים וארנקים קרים
במקרים פליליים האיתור אינו מתבצע רק באמצעות ניתוח הבלוקצ'יין. חיפוש במחשב או בטלפון עשוי לחשוף אפליקציות ארנק, תכתובות עם סוחרים, אישורי העברה, קובצי גיבוי ומידע על חשבונות בבורסות זרות. גם ארנק קר שאינו מחובר דרך קבע לאינטרנט עשוי להימצא בחיפוש פיזי.
רשות המסים אף פרסמה בעבר מקרים שבהם חקירות סמויות כללו איתור התכתבויות בנוגע לעסקאות במטבעות וירטואליים.
חילופי מידע בינלאומיים משנים את כללי המשחק
חלק ניכר מהישראלים פועלים באמצעות פלטפורמות זרות. מסגרת CARF של ה-OECD נועדה לחייב ספקי שירותי קריפטו לאסוף ולדווח מידע על זהות משתמשים ועל עסקאות, ולאפשר העברת מידע בין רשויות מס במדינות שונות. לפי רשימת ההתחייבויות המעודכנת של ה-OECD, ישראל התחייבה להתחיל בחילופי מידע במסגרת זו עד שנת 2028.
ארנק ללא שם אינו ארנק בלתי נראה
היעדר שם על כתובת הארנק אינו מעניק חסינות מדיווח. הבלוקצ'יין שומר את היסטוריית הפעילות, והחיבור לזהות עשוי להיווצר גם שנים לאחר ביצוע העסקה. לכן הדרך הנכונה להתמודד עם פעילות עבר היא לא להסתמך על אנונימיות, אלא לרכז את היסטוריית העסקאות, לחשב את הרווחים וההפסדים ולבחון את חובות הדיווח בעזרת איש מקצוע המתמחה במיסוי נכסים דיגיטליים.
